1

ממתי, שאל התליין, ממתי את יודעת שאני בוגד בך?
הוא הרג אבל אהב פעמיים וזה הספיק כדי שכל הציניקנים
ימחו דמעה ויגידו שמי שגדול מספיק להגיע לידית הדלת
לא יכול להיות קטן מספיק להחליק דרך חור המנעול
ובכל זאת הם העריצו אותו אבל עקרו את ליבו עם כפית
והנימים הדקיקים שבעיניו אפילו לא תפחו, כן
היתה לו סבלנות מברזל, חוצפה מאבן ושיגרה מבטון
שאפילו המוות חיכה עד שסיים לשתות את התה

כולם חוזרים בסוף, אם כעשב או כמחרשה והיתה לו סבלנות
רק בסיפורים הדברים קורים אחרת בכל פעם, ככה הם אמרו
והתערבו נגד העתיד והפסידו, הוא קיבל אותם בחיוך והמשיך לתלות
כמו גלימות רטובות מתייבשות על חבל, הידיים שלהם התחככו
בכיסים
והוציאו משם חופן אחר חופן של שקרים וכוונות טובות
איפה, שאל התליין, איפה תמצאי פרחים יפים כאלה על אדמת בזלת?
הוא הרג אבל אהב פעמיים וזה הספיק כדי לחיות




                                  2

הוא חלם שהפך לחירש
ובבוקר מצא אישה גרה בארון
מתחת לכיור המטבח שלו

היו לה עיניים עגולות וגדולות
כמו לדמות מסרט מצויר
ופקעת סבוכה של שיער שחור

הוא שאל אותה למה היא גרה מתחת לכיור והיא ענתה
"כי שם פרוסות הלחם הכי עבות"
והוא ידע שמצא את האישה של חייו

והמשיך לחלום


אז מצא עצמו קורא בספר
והאישה שמתחת לכיור הזהירה
שאם ימשיך לקרוא יבואו הפורענויות

היה לה מבט מפוחד ובטוח
וכשחזרה לארון הוא המשיך לקרוא
כי ידע שאין לספר הזה סוף

כשפקח את עיניו, עמדה מעליו אישה אחרת
וצעקה אליו דברים שאף חירש לא שמע
והוא ידע שהחלום יסתיים עוד רגע והאישה מהארון עימו

והוא בכה