תמונה 11
(כולם קמים לאט ועומדים בפריז במקביל לתרדמטי .המצבות מתווספות
גם בחלק השני של הבמה עם שמותיהם של ההרוגים החדשים)
תרדמטי: עוד פעם אתם, כבר חשבתי שהרגתי את עצמי.
אלה: הרגת, הרגת! ובזכותך גם מתנו אנחנו. מטורף ירה בכולנו
בגלל שטרחנו לבוא להלוויה שלך. תתבייש! רוצח! (עוזבת בזעם את
הבמה)
תרדמטי: אני לא מבין. החלטתי למות רק כדי לשוב ולחיות עוד
פעם?
בוגי וקלמנקקיס: מה פתאום, אדוני! עשית טוב מאוד אדוני.
תרדמטי: מה?! מה קורה פה? איך פתאום נהפכתי לאדוני?
טמטמל: מה זאת אומרת איך? אתה האדון ששולט פה. הרי אנחנו הצל
שלך, מה שתבחר לעשות אנחנו אחריך.
בוגי וקלמנקקיס: בדיוק, אדוני.
תרדמטי: לא הייתי עלוב לפני מספר רגעים?
מוכר: הכל כבר מזמן נגמר. אנחנו כבר בשלב אחר, השלב בו סוף-סוף
אתה אחראי לקבוע את גורלך.
טמטמל: איזה כיף!
מוכר: לא בשבילך, טמטמל.
טמטמל: למה?
מוכר: מה זאת אומרת למה? אתה עוד שואל?
טמטמל: כן, הרי תרדמטי כבר לא עלוב. למה אני כן?
מוכר: אתה עוד לא קלטת שאתה בסך הכל שחקן משנה במחזה של
תרדמטי? זהו זמן הגאות של תרדמטי, לך החיים נתקעו בשפל. ובזמן
שתרדמטי יסחף בים האושר, אתה בסך הכל נועדת להיות בועה של
עליבות להזכיר למה אינו יחזור להיות עוד.
טמטמל: הרי פעם הוא היה כמעט כמוני, הוא היה חברי הטוב ביותר.
מוכר: אתה מזכיר את זה בנוסטלגיה שכזאת, כאילו יש לך זכות.
טמטמל: לא כל-כך נוסטלגיה. הרי רק אתמול גרמתם לתרדמטי
להתאבד.
מוכר: כדי שיעבור לפה, כאן מקומו, כאן הוא השליט.
בוגי וקלמנקקיס: (לתרדמטי) אתה השליט, אדוני.
תרדמטי: אני השליט?
מוכר: כאן טמון ההבדל מעולמך הקודם. פה אתה בוחר אתה בוחר את
גורלך באמת; תרצה להיות שליט - תהיה, תרצה להיות אהוב - תהיה,
תרצה לטייל בעולמות קסומים - תטייל. רק לקחת ולבחור בחנות
המשאלות הפרטית שלך, והכל בחינם, חינם.
תרדמטי: איך הספקת לדעת את כל זה? אתה הרי מתת אחרי.
מוכר: אל תשאל שאלות, תרדמטי. אל תפקח את עינך בצפייה לידע,
השאר אותן סגורות בציפייה לטוב. הישאר דומם וחווה. מתת כל
חייך, עכשיו תחייה את מותך.
תרדמטי: אבל בכל זאת...
מוכר: שכח את ה"בכל זאת". כל חייך ניסיתי למצוא הגיון, נסה
במותך לקלוט שאין.
תרדמטי: אז רגע, אני לא רציתי שאלה תברח לי? למה היא ברחה?
מוכר: אם תרצה היא תחזור.
בוגי וקלמנקקיס: היא תחזור, אדוני.
תרדמטי: איך אתה יודע?
מוכר: שכח את השאלות.
תרדמטי: אז אם כך, אני רוצה הוכחה. החזר לי את אלה.
מוכר: בבקשה. (אלה חוזרת מחויכת לבמה)
תרדמטי: ושיתנדפו כל השאר.
מוכר: לכו.
בוגי וקלמנקקיס: אבל אדוני...
תרדמטי: לכו.
בוגי וקלמנקקיס: בסדר, אדוני.
תרדמטי: גם אתה, טמטמל.
טמטמל: אבל...
תרדמטי: אמרתי משהו, נכון.
טמטמל: כן. (בוגי, קלמנקקיס וטמטמל יוצאים מהבמה)
מוכר: רואה באיזו קלות.
תרדמטי: גם אתה.
מוכר: אבל למה?
תרדמטי: אל תשאל שאלות, אתה לימדת אותי שאסור לשאול.
(פאוזה. בסופו של דבר גם המוכר יוצא מן הבמה)
תמונה 12
אלה: חזרתי, אהובי.
תרדמטי: אהובי?! אבל רק לפני שנייה אמרת לי להתבייש.
אלה: דברים משתנים בעולמנו, עכשיו אני לרשותך, אני כלי המשחק
שבידך. עשה בי כרצונך.
תרדמטי: כרצוני?
אלה: כרצונך.
תרדמטי: באמת?
אלה: באמת.
תרדמטי: אני יכול לגעת בך?
אלה: לא.
תרדמטי: מה? (פאוזה)
אלה: סתם... ברור. מה שתרצה, אני לרשותך.
תרדמטי: אני לא מאמין, זה לא יכול לקרות. בחיים לא קרה לי דבר
כזה.
אלה: אבל במוות קורה לך דבר כזה. בחייך הזית אותי והמוכר ביחד
בלילות ללא שינה, בזמן ששכבת לך לבדך במיטתך. עכשיו הזמן להפוך
את הגלגל, עכשיו בך מביטים כולם במבטים רווי קנאה. עכשיו זמנך
להיות הכוכב. הבט בהם, והראה להם מה לעולם לא יהיה להם.
תרדמטי: כן. (לקהל) עכשיו אתם, שבוהים בי בחשכה, מדמיינים שאני
אתם, תשכחו מזה! את המגע שאחוש, את הרגשות שארגיש ואת השמחה
שאשמח תוכלו רק לנחש. עכשיו זה זמנכם להיות באפלה, וזמני לגשש
אל האור. (פונה לגעת באלה, אך ברגע האחרון המוכר מגיע ועוצר
אותו)
