תמונה 4
(אלה, בחורה יפהפיה ומושכת עוברת. הבחורים מהופנטים ומנסים
לחזר אחריה)
אלה: מישהו פגע בתרדמטי?
מוכר: אני, כמובן, יקירתי.
קלמנקקיס: הוא משקר! רק אני פגעתי בו.
בוגי: אתה? אתה לא מסוגל לפגוע בזבוב, רק אני פגעתי בו
בשבילך.
טמטמל: (בשקט לתרדמטי) אני באמת מצטער, אבל יש אילוצים. אתה
החבר הכי טוב שלי, אתה צריך להבין שאני גם רוצה להצליח.
(לכולם) אני פגעתי בו הכי הרבה, אני מכיר אותו כל חיי וכל חיי
אני פוגע בו.
אלה: תתביישו לכם! ככה לפגוע בתרדמטי שלי! מה עשיתם לו?
(תרדמטי מאושר לשמע דבריה)
תרדמטי: הם מנסים להרוג אותי! הם כל הזמן אומרים לי להתאבד,
ואם לא היית באה הייתי עוד מאמין להם.
מוכר: אני בסך הכל מוכר, אני עזרתי לו כלקוח בצורה הטובה
ביותר.
קלמנקקיס: אני רק נתתי לו עצה כאיש מהרחוב.
בוגי: גם אני, גם אני.
טמטמל: אני החבר הכי טוב שלו, בלעדי לא היו לו חברים.
תרדמטי: הם משקרים! הם רק פגעו בי! הם התגאו בזה לפני שנייה.
אלה: איזה אנשים נוראיים. תרדמטי, אתה כל-כך חמוד. אני ממש
אתגעגע אליך אחרי שתתאבד.
תרדמטי: גם את?! אני לא יכול יותר!
אלה: אבל מה אני אעשה עכשיו, ממש משעמם לי?
מוכר: (מביט בה במבט רב משמעות) אני מוכר, את יודעת. בשבילך
אני תמיד אשמח לפתוח את החנות.
אלה: תפתח, אני מחכה.
מוכר: (פותח את החנות בקדמת מכנסיו) בואי, תמששי את הסחורה.
היא עומדת פה במיוחד בשבילך.
אלה: (ממששת בקדמת מכנסיו, שאר הבחורים מביטים בקנאה) בשביל
סחורה כזאת צריך לפתוח סופרמרקט.
טמטמל: הי! גם אנחנו פה.
תרדמטי: אתה תשתוק, בוגד! (מתחנן לפניה) אלה, רק לפני שנייה
אמרת לו להתבייש ואמרת שאני חמוד.
אלה: אין לו בכלל במה להתבייש.
מוכר: (מפסיק לרגע, לתרדמטי וטמטמל) ואתם שניכם, לא הבהרתי לכם
שהבושה היא שלכם בלבד?
(קלמנקקיס ובוגי צוחקים)
קלמנקקיס: כן, הבושה רק לכם.
בוגי: ולא לנו, לא לנו.
אלה: די! נגמרה לי הסבלנות, אתם מוכנים כבר להשאיר אותי לבד
בחנות?
בוגי: אבל יש מספיק מקום לכולם.
קלמנקקיס: גם אנחנו רוצים קצת לשחק איתך.
אלה: לשחק איתי?! אתם?! לכו לכם לשחק עם עצמכם במשחקי דמיון.
רק שם תשחקו איתי, לא במציאות.
(קלמנקקיס ובוגי הולכים מאוכזבים)
תרדמטי: אבל עוד לא הבהרת לי, אני דורש הסבר! למה הוא ולא
אני?
טמטמל: כן, למה הוא ולא אני?
תרדמטי: לא אתה מטומטם, אני!
טמטמל: זה מה שאמרתי, אני.
אלה: (מאבדת סבלנות כלפיהם) תגידו לי, מה אתם רוצים?
תרדמטי: את באמת רוצה לשמוע מה אנחנו רוצים?
אלה: לא.
תרדמטי: (ממשיך בשלו, לא מקשיב לה) אז נספר לך.
(שיר הרצונות)
תרדמטי וטמטמל: אם האושר הוא גשם אצלנו יבש
ואין לזה בכלל שום סיבה.
כל מה שאנחנו ממך נבקש
זה לקבל, רק לרגע, טיפה.
טמטמל: גם יריקה תחשב,
בבקשה תתייחסי,
אל תשאירי אותנו לבד!
תרדמטי: הרי צריך פה סיבה
שאיננו שמחים,
ואנו רוצים פה לדעת מייד!
מוכר ואלה: הגיע הזמן שתדעו זאת סופית
ושאת העניין נלבן,
יש אנשים שלא נועדו לשמוח
אך יש גם כאלה שכן.
אלה: כי ההוא במרומים עשני אישה
ואתכם הוא עשה כה לבד.
מוכר: וידיים לי עשה כדי למשש
ולכם עיניים כדי לצפות מהצד.
תמונה 5
(אלה והמוכר הולכים משם יד ביד)
טמטמל: ושוב נשארנו רק שנינו. דווקא העברנו את הזמן לא רע עם
כל השירים והסיפורים האלה.
תרדמטי: העברנו את הזמן? זה כל המטרה שלנו? לגרום לזמן לעבור
כדי שנגיע לאן? למוות? עדיף כבר לזרז את הכל. עדיף כבר להספיק
את הכל. עדיף כבר לסיים את זה.
טמטמל: (מחבק את תרדמטי) כמה שאני שמח לשמוע את זה! (תרדמטי
נגעל ממנו) אז אתה בא איתי היום, שניקח תרופות ביחד אל העולם
הבא?
תרדמטי: לא.
טמטמל: אבל אמרת ש...
תרדמטי: לא איתך. אם אני מתאבד אני רוצה להיות שלם עם ההחלטה
שלי.
טמטמל: נו...
תרדמטי: אני לא יכול להיות שלם עם החלטה שגם אתה עושה. הרי זה
בטוח לא נכון.