|
בתוך חדר גדול, חשוך
אני יושבת...
מסביב שחור ושקט...
ואני בפינה לא רואה כלום...
לא מבינה מה קרה...
פתאום מפלחת את הדממה צרחה,
שחודרת בי כמו סכין ופוצעת אותי מבפנים...
ופתאום ברקע עוד צרחה...
אבל לא שלי...
צרחה של אותו אחד שקשור לי לנשמה,
והוא סובל, סובל נורא...
ואין לי איך לעזור לו...
ואני כבר לא יכולה...
הוא רחוק ממני,
הוא עזב....
ועכשיו נשארתי בחדר פצועה...
נשארתי לבד... |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.