היה היער ירוק, היה היער בהיר
שלחה בו השמש אצבעות אבק לבנות.
רחשו בו זיזי רמשים על חלקת עלה בסתרי נקבים.
בו פסעו אייל גם יחמור - חרדים, ערנים,
לחכו גרגרים מתוקים, אדומים, שמנים.
כאן חוללה דיאנה את מחולת הרוח הפראית
השיבה קרעי טרפים, עברה בין בדים, חלפה בנהימה שורקנית -
דיאנה שקופה כשקיפות האוויר, ירוקה כירקות אילן רענן...

היה היער דמום, היה היער אפל.
הכסיפה דיאנה באור חרישי - דיאנה חיוורה כמלכת המתים.
זהרו נטפי כוכבים, השתקפו בכוכבי עיניים ירוקות
זהירות, מצפות, רעבות, כבות בזעקת פתע!
ונפץ זרדים, דרדור אבנים - נטף אז הדם כהה ואטום
השקה לרוויה פטריות ארסיות...

היה היער רטוב, היה היער צוחק.
חיש-חיש טפטפו הטיפוס
מענן אל עלה, מעלה אל עפר המשחיר, מתדשן ותופח.
בוכה כך דיאנה באושר - דיאנה עוטה גלימתה הכבדה
שמוטות צמותיה צמות הבדים, לארץ נושקות...

היתה דיאנה ירוקת השיער -
היתה דיאנה כסופת הפנים -
היתה דיאנה אפלת העיניים -
יושבת דיאנה על גזע אלון כרות
אבלה, פניה כוסו בצעיף.
כי היה היער הבהיר האפל הצוחק - היה היער...