אלון שר / פז |
ואז אולי אור יבקע ויתיז את מחשבותייך.
או שתזכי בפז לו את מייחלת
ודמות הפז אז תכהה את אורך
ותבהיק את שערך השחור.
ובמין רגרסיה בילתי נמנעת
לא אאמין לתומך לעולם.
את רחשי ליבי לא שמעת,
או לא תאוות להאמין בכנותם.
או אז,
אזפת את עורך הצחור עד שיצרוב
ואת הירוק שבעינייך אשקה בדמעות,
ואלקטך בדרכי אל בדידותי
עד שתעלמי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|