כל לילה לפני שאני הולך לישון, אני משקיע איזה 10 דקות בניסיון
לחשוב על נושא שעליו אני אפנטז לפני שארדם.
אתמול בלילה הייתי איש שיכול להפוך לפנתר שחור. כזו חיה יפה.
כזו חיה אצילית. על החייל שמקבל צל"ש על פעולה הרואית ונפצע
קשה, ואז כולם מבקרים אותו בבית החולים כבר פינטזתי פעמיים
השבוע. אין לי כוח סתם לעשות ביד ולהרדם, למרות שלא מזמן עליתי
על טכניקה חדשה, שבה משאירים את היד במצב סטטי, ורק מזיזים את
האגן - הרבה יותר קרוב לדבר האמיתי.
הבעיה היחידה היא הקואורדינציה, ולכן אני משתמש בשיטה רק שניות
לפני האורגזמה. יש לי פנטזיה. אני מת. לא כל כך משנה הסיבה,
העיקר שתהיה טרגית. עכשיו אני מדמיין את ההלוויה שלי.
המון אנשים. אחת ההלוויות היותר גדולות שנראו בזמן האחרון.
החברים מתחבקים, וכל הבנות בוכות, ועוד איזה בנות! יא ראבק,
כמה כוסיות יהיו שם. בטח גיא חושב עכשיו איזה כוסיות על רמה
הכרתי, ומעניין כמה מהן זיינתי. אאאח, דווקא היה מתאים לי
לזיין כמה מהן. אבל ישנם כמה אנשים שחסרים. עכשיו סתם יהיו לי
רגשות כעס ושנאה על אותם אנשים לשארית ימי חיי, או מותי?
בוקר הגיע. שוב התעוררתי עם כל הדם המכסה לי את הידיים ואת
הפה.
בהפסקת עשר ניגשתי אל ששי, שהיה היחצ"ן הכי חזק באיזור.
"ששי, תקשיב, אני רוצה שתעשה לי הזמנות". "הזמנות למה, יא
חנון, אף אחד לא יבוא למסיבה שלך. אני לא משקיע הרבה כסף לסגור
מקום. בטח לא תכסה עשירית מההוצאות", הוא אמר לי. שתי סטירות
לחי איפסו אותו. היה לו את הקטע שהוא אהב עמדות כוח. "עוד שעה
אני מביא לך פורמט של ההזמנה, ומחר אני רוצה שתתחיל להפיץ
אותן, הכי טוב שאתה יכול! זה הולך להיות ארוע השנה, אני מבטיח
לך חשיפה תקשורתית". איך שהוא שמע את המילה "תקשורת" הוא התחיל
לזרוח כמו דובון אכפת-לי.
ששי ידע שדוד שלי הוא מספר חזק בערוץ 2, ולכן הניח שהמילה שלי
שווה זהב.
כל שעור ספרות שברתי את הראש על ניסוח ההזמנה. "אלעד, מדוע
בנותיו של אבא גוריו התנהגו כך כלפיו?", שאלה אותי המורה זיוה.
"אלעד!", קראה בכל גבוה. "א-ל-ע-ד!!". הצרחה שלה קרעה לי את
אוזן שמאל. הבת-זונה העיפה אותי שהעור והרסה לי את הריכוז. אני
עוד אתנקם בה.
כעבור שעה באתי אל ששי עם נוסח ההזמנה.

  "יום שישי, ה - 12.1.94, הנכם מוזמנים להלוויה של אלעד בבית
העלמין בקריית שאול.
   מסע ההלוויה יצא בשעה 16:00 מבית המשפחה.
   הנכם מתבקשים להגיע רבע שעה לפני.
   בארוע יופיעו Rabi Menahem & Rabi Chaos .
   שתייה חופשית, בחורות והרבה כיף.
   כניסה עם הזמנה זו בלבד. אין להכניס כלי נשק, אלכוהול
ומצלמות.
אין כניסה למורה זיוה!"

עכשיו בטוח כולם יבואו, ואף אחד לא יוכל להגיד שהוא לא ידע, כל
מה שנשאר זה לחשוב על דרך טראגית ללכת.