כשמישהו מת כולם מתמוטטים,
חבל שצלם אנוש מתגלה בין המתים,
כשמישהו מת נדלק עוד נר,
בתקווה שאף פעם לא ייגמר.
כשמישהו מת הבכי מתאבן,
אם זה האב, האם או אולי נפל הבן,
כשמישהו מת כולם נזכרים,
פתאום כל החולדות יוצאות מן החורים.
כשמישהו מת נעלמת המשמעות,
בא לך יחד איתו למות,
כשמישהו מת נכתב ההספד,
שאולי יעזור לך קמעה להתמודד.
כשמישהו מת דומיה שוררת,
רוחו מעל את רגליה גוררת,
כי אפילו במותם הם חלשים,
מהדרך עד למעלה הם מותשים.
ואם פתאום מת איזה נבלה,
כבר למעלה מכינים את הקללה,
ומותו של כזה הרי הוא חלום,
בפניו כבר פתוחים שערי גיהנום.
אז לפני שאמות יש לי בקשה יחידה,
למרות שעוד לא הגיע זמני,
כבדו אותי עד הפרידה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.