יש ערימה של קקי על הדשא
אני דברים כאלה מחבב
נודים-נודות יוצאים וזה יפה ש-
יש אומץ לפעמים להתחרבן
שרים שירים ומביטים למטה
שלשול שם בתחתון קצת התערבב
חושבים על מי להפליץ הלילה
אם כי חרבון כזה, רק משלשל
מתחת לראשי מונח גושון
ובבטני יש כמה קוביות
בלאט יוצא הקקי אל הדשא
ומסלולו, חום ומפותל
גומרים ללחוץ ומקשיבים לתחת
הוא מלחשש נותן קולו בלאט
יש חירבונים קטנים בתוך העשב
כי יש בו כל מני גבשושיות
כיוון שמחראה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
את הנייר שניגבתי בו בלילה
ואת גופי, הפך לסירחון
וכשאני מקיץ - אין קיא בדשא
רק קצת מריר וקצת רטוב מרוק
ולהפתעתי אני רואה ש-
אותו חרבון, רוצה לדבוק
ומתוכו אלי צוחקים אגוזים
ומתוכו אלי מבהיק תירס
אני שואל: "איפה החירבונים?"
הוא בחיוך עונה: "תלחץ חזק"
שואל: "גם אתה יצאת מן התחת?"
ותשובתו אותי קצת מסריחה
שואל: "אז מה, בעצם יש כאן קקה?"
שפתיו לוחשות: "שלשול קטן"
(ע"פ שירו של מאיר אריאל - 'אגדת דשא') |
