שקט מופתי, אור עמום,
רק אתה לבד על סיפון,

רוח נושבת, פניך קופאות,
אוויר צח ישר לריאות,
עין דומעת, שיניים נוקשות,
מקשיב לדממה מלנכולית כזאת,

מבט אל האופק, תקווה אבודה,
מחפש רק אותו בארץ שוממה,
שואל עצמך, היכן מסתתר?
אותו אושר חלומי המוזמן תמיד לבקר,

שק על כתפיך, קולות רחוקים
עם הזמן התעוורת, פניך קמטים
וכל שנותר הוא רק כמה שברים,
אבקת חלום עם מעט גחלים,
לזכר כל הנשרף
כשהזעפת פנים.

מזמן עוד נשבעת שאינך מוותר,
תתעקש להרפות מהכאב המנכר,
מלחמה שקטה זו בה אין מנצחים
כל חץ שפוגע - מתעופפים לשחקים,

מגשש עדיין בין רבבות נתיבים
רק למצוא את שלך,
שם, בין כה רבים.