לסבא

א. סבי

סבי,
בלכתו בדרך כל בשר
ראה אינספור חמורי משיח
רובצים תחת משאם.
ולא הצר צעדיו,
ולו לשאול או להשיח
ולא עזב עימם.
ולא השקם מחמתו
אף לא שפכה עליהם
לא היה זה מתפקידיו,
על אף שהיא מלאה דמע וסדק.
תרנגולי כפרות על ראשם המלוק
היו מרקדים סביבו כחסידים,
כנשרים החגים ממעל לפגר.
וכששאלתיו ענה כי
עיניו כהו מראות האמת והצדק,
שהרי אישוניו כבר צרובים
מלהט השקר.

וכשלא ידע עוד טוב ורע -
חדל להתהפך על יצועו
ופניו עטו לבן,
פסקה החרב ממחול האימה.
ויבוא בשערי הגן,
שהרי להט החרב
לא יעוור את הסומא.
והאל נשקו על עיניו
וקיבלו חזרה.

 

סבי הוריש להוריי,
רכוש לא רב.
ולי הוריש ספקנות וצלקת באישוניי,
אימי אומרת שאף ירשתי את עיניו.

ב. תלות

והוא -
תווי פניו תלויים על זקנו
כארץ התלויה על בלימה,
והיא אינה יודעת במי תלויה
או כי תלויה היא.

והוא שותק -
לא פורץ פרץ בלשונו
דומם כאדמה,
והיא רבות ראו עיניה
ואינה יודעת את אשר ראתה.

וכך לא הוריש לי סבי
דבר מלבד דומיה
וההכרה בחוסר הדעת.



ולפני לכתו לחש לי סבי
כי הארץ אינה תלויה
אלא נתלית בנו.
והוא תלוי בין עולמות
של מטה ומעלה.