אני רוצה לקום וללכת
לצאת מעיר הרפאים שבחיי
אני רוצה להפסיק לראות שלכת
בכל עונות חיי.
אך, אני הרוח שבעיר
אני, השלכת עם רוח סתיו
ולאן שלא אברח, אני תמיד אהיה
בעיר סגורה ושוממה.
היו ימים בהם הבליח אור
בו רוח רפאים דמתה
לנפש-אחות תאומה
אך רוחי מיהרה להשיט ענן
שכיסה האור, שגילה,
שגם דמות האחות
היא רוח אבודה.
זה שבע שנים (או כל חיי)
שאני כלוא בעיר.
ואפילו עבד עברי
כבר היה יוצא חופשי.
לא אני האיש שייגש למזוזה,
את אוזני איש לא ירצע,
יבוא היום, בו אמצא את הפירצה.
יבוא היום בו גם אני אמצא עצמי
מחוץ לעיר הנצורה. |