חולשה, עוברת בי עכשיו.
חודרת אל הגב.
פועמת בחזה, עושה אותי בוכה.
קשה לי לעמוד.

אני רואה אותה,
קוראת לי בעיניה, נעלמת ברגליה.
הלכה ולא תחזור
ואיתה שובל של אור.

ומחפש מבט לשווא,
חלונות עיניה הם לסתיו
וצחוקה צועק דמעות
ורגליה רועדות.
הולכת בתבוסה,
צולעת בליבה.

היא כושלת להחזיק את הרגש המעיק
שאותה האהבה השאירה רק רוצה

ואט אט נופלים עלים
מעצי הנדודים, מרפדים הם לה מיטה,
שתשכב בה לבדה.

וטיפות הגשם המלוחות אשר כל הזמן יורדות
הן הסיבה שזוג אותן עיניים כה כחולות.