אלעד אדיב / עד שניפגש שוב |
מאוהב אך לא נזכר,
רק הקול מהדהד בשמיים,
ועלטה גמורה מאפילה על העיניים.
עד שניפגש שוב,
אם ביום קיצי או רטוב,
אוהב אותך גם אז בשנית,
כי זכרונותייך מלווים אותי תמיד.
חיי לא יהיו כבעבר,
מאוהב אך לא נזכר,
אחכה לך אהובה,
גם אם תקדים אותך שיבה,
רק תבואי! הזמן אינו חשוב,
עד שניפגש שוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|