|
יש ואני קוראת שיר
והחום וההתרגשות
מציפים את חושיי
הוא נכנס לתוכי
ממלא ומותח
מצית מדורות
בקצות עצביי
והתחושה עילאית
ואז אני עוצמת את עיניי
ומשחררת את
הכבלים הנותרים
שכבלו אותי לארץ
וכמו במעשה אהבה
הכל מסתיים
בשטף של התכווצויות
זעירות ומענגות
החולפות בכל גופי. |
|
|
אני לא גרטה
גרבו,
זוהי לא
הוליווד.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.