|
השכול והעצב עלו מן השאול
ביום של שרב הם חזרו מהקרב
על מראות הזוועה יעידו שמיים.
עת תהום יהום
אז תדעו
הגיעה המלחמה אל קיצה
ועתה בוכייה האדמה על המחיר שגבתה.
בראשים מושפלים
ומבטי זיכרונות קפואים ישוב
החיל למעוזו
לא כתמול שלשום
לא עוד "חוד החנית"
אז ישבו קברניטי הקש
לטכס עצה בעת מצוקה
דיסקסו... דיסקסו ...
עד פרוץ המלחמה הבאה |
|
|
הטעות שלכם היתה
בזה שהרגתם אותם
בעצמכם. אם
הייתם אומרים
להם למצוץ לכם,
מעצמם הם היו
מתאבדים.
החבר של שלי
מסביר לאדולף
איפה הם טעו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.