רויטל כהן / זמני בהחלט |
ציפורים ממהרות במעופן אל קינן - מסתגרות
גגות הבתים משפילים מבטם
אל פחים עזובים מחתול עצבני-נוברני
שקט איום מרחף על הכל - כאילו ידעו
ומחשבתה כך נדמה מהורהרת
אי שם בעולמות רחוקים
שם תמונות מרצדות מול עיניה
שדמותו משתקפת מהן
עיניו, חרושות הקמטים, כמו אומרות:
"כן ילדתי ... כבר הגיע זמני"
אך היא מסרבת, מוחה דימעתה, ולא מאמינה
עדיין מרגישה את חם מגע ידו המלטפת
את חלל החדר הריק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|