עץ תאנה עומד לו בגינה כבר 20 שנה. לא רחוק ממנו עומד הדולב,
גם הוא זקן. פעם אחי היה מטפס על הדולב. יושב לו למעלה, גבוה,
וחורט על הגזע יצירות אומנות. תמיד רציתי להגיע לשם, להסתכל על
מה שחרט, אבל אף פעם לא הצלחתי.
על התאנה היה לנו בית, שתי קומות. ישבתי שם המון. אהבתי את
התאנה, אבל את הדולב יותר. כזה גבוה, ולמעלה מחכה הגזע הפצוע
בחריטות בלתי נגיעות. לפני כמה שנים אבא טיפס על הדולב (סיפור
מוזר על טווס שאהב את הגינה שלנו מאוד) נשבר הענף עליו הוא עמד
והוא סדק חוליה. מאז אני לא כל כך אוהבת את הדולב.
היום החריטות על הדולב הגלידו ובכל זאת אני עדיין לא מצליחה
לטפס כל כך גבוה. אז אני עולה על התאנה, מטפסת כמה שבא לי.
הענפים גמישים, הם לא נשברים בקלות. וזה עץ התאנה שעומד לו
בגינה כבר 20 שנה וזה הדולב שעומד לא רחוק ממנו, גם הוא זקן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.