|
נטווה חלומי בחוטי הדימיון
בעלטה בטרם חייך השחר
ניחוח אהבתנו עלה באפי
כצלילי מנגינה ערבה.
כאב הבדידות צורב
כגעגוע המחסיר פעימה
כשלהבת המכלה את השעווה
בנר נישמתי.
עוצם את עיניי
לברוח מהסערה המתחוללת
אך ספינתך רחוקה. |
|
|
במה, במה
שעל הקיר,
מי הכי הכי
שעיר?
לא אני, זה
בטוח...
שיעול
סליחה,
כדור שיער.
מיאו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.