|
נטווה חלומי בחוטי הדימיון
בעלטה בטרם חייך השחר
ניחוח אהבתנו עלה באפי
כצלילי מנגינה ערבה.
כאב הבדידות צורב
כגעגוע המחסיר פעימה
כשלהבת המכלה את השעווה
בנר נישמתי.
עוצם את עיניי
לברוח מהסערה המתחוללת
אך ספינתך רחוקה. |
|
|
אתמול המשיח
הגיע.
צרחתי עליו למה
הוא מאחר כשאני
רעב כל כך,
ובסוף שלחתי
אותו בלי טיפ.
במבט לאחור,
אולי לא הייתי
צריך להחמיר
איתו.
מה הוא אשם
שהחמור שלו לא
סוחב בעליות?
אפרוח ורוד,
היכונו לביאתו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.