|
אדם הולך בתוך שבילי חייו
והיופי נחמה הוא בתוכו.
אדם פוסע בנתיבי חייו
ורק דמותה של האחת והיחידה
היא החולפת בדרכיו.
אדם בונה לו בניינים וחלומות
והתמונות רצות בו כמו בסרט.
הוא מנסה להיאבק ברוע
וכל מה שנותר לו הוא הזכרון
של מבט חטוף, עיניים בוהקות
ויופי אמיתי.
אדם נוסע בדרכיו, מותש ומאוכזב
וכמו זריקת עידוד מוצא הוא נחמה
בתום הנעורים ובקסם החיוך.
כואב הוא את הזמן
אך האמת חורטת בו
את ניצני ההכרה. |
|
אמש התקלקל לי
הקוטג' במקרר.
בצר לי פניתי אל
אשתו של ידידי
ורעי המלומד
אמנון ז'קונט,
למען תעוץ לי
עצה.
העיפה ורדה מבט
אחד באותו קוטג'
וצווחה:
תזרקי אותו!!
אני, שמחתי על
העצה הנבונה.
אבל אמנון אמר
שהיא פשוט לא
יודעת להגיד
משהו אחר.
אפרוח ורוד,
תזרקו אותו כבר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.