מילים, שירה וגיטרה: ינון בר שירה
לחן: דב ברידג'ר
הקראה: נוה בר שירה
צבעי ילדותנו כהו, אפרו הגוונים
חיילי צעצוע נפלו עכשיו הם מתים
בפינת הרופא וחולה, הרופא נשאר לבד
מבובה רותי הקטנה, נשארה רק היד
רק חליפה ועניבה באותה הלוויה שקטה
של התמימות שנמחקה אחרי עשרים שנה
אין עוד גן ילדים וזה הוכח
הגננת רינה מתה והכל נשכח
חלף עבר גיל ארבע, אתה עכשיו גדול
להיות אדיש, להתעשר, לשנוא אתה יכול
שוכחים להיות ילדים, זוכרים להיות שקרנים
אין כבר יותר חברים, רק שותפים
מלקקים ולא מחבקים, להגיע לגבהים
להיות אנשים חשובים ולא אנשים
רק חליפה ועניבה באותה הלוויה שקטה
של התמימות שנמחקה אחרי עשרים שנה
אין עוד גן ילדים וזה הוכח
הגננת רינה מתה והכל נשכח
חלף עבר גיל ארבע, אתה עכשיו גדול
להיות אדיש, להתעשר, לשנוא אתה יכול
גופינו מלא ניתוחים ותיקונים
אך נפשנו מדממת, פצועה מבפנים
ראשינו חושב אך ליבנו דומם
המחסום שנמצא וממשיך ובולם |
