אני זה לא רק אני, חושב אחד אחר כמוני, אומר את מה שבלב, אומר
מה שכואב. זה נחמד לחזור שוב על אותן שורות, לקרוא שם בין
האותיות מילים לא חסרות, מילים שלמות ומשלימות את התמונה, את
החיות ההולכות, רצות ושוב מגיעות אל הכל. אולי הקול, זה יותר
נשמע נכון והנה עוד חרוז קטן לא במקום, אומר שלום שלום נתראה
בחלום, היום אני נורא חלומי, כמו גבינה מבקש שיגבו אותי בתמיכה
אינסופית של אהבה שעדיין לא מומשה, אבל יודעים את סופה.
הוורידים כואבים, החיים רוצים לצאת החוצה מין הבית חולים, זה
נורא תמים להיות חיים, להיות או לחוות? אלו הן השאלות של קול
הבריאות.
ממשיך הלאה בחלום המוזר הזה, מציאות שונה מתגלה לה כל שנייה
ואני חוזר מהר הבייתה אליי, אל אבותיי, אל האמונה, אל התקווה
שיש משגיח על זאת האומה ששואבת לי ת'נשמה כי היא כל כך
מה?מסריחה אז למה...?
נעימה... אז תנו לי אותה.
וכו' וכאלה נמאס כבר לשמוע למרות שאני לא על מנוע!
נתקע ונתקע חסר סבלנות נורא. לכתוב עוד סיפור לבמה לתת SHOW,
מה שנקרא הופעה, כמו אלוויס האאאאאאא!
זה כבר תופעה למה לא נינט או שי אתם יודעים, הא, זה הכל זבל,
אתם מתיימרים להיות מעל קהההההההה!
קרוע, שרוע על הדשא והשמש חמה מניקה אותי בחום ואהבה שומרת,
משגיחה שלא יפלו מן האדמה כל מיני חיים, כל מיני דברים, יש גם
כוכבים בלילה. יצירה ועוד יצירה, קשה לי להאמין שזה יוצא ממני
ככה!
לא, זה רק אני ואין אף אחד מלבדי ברגע הזה איתי, אבל אני יודע,
החיים שלי הם לא ממש שלי, הם רק בהשאלה ואני אחזיר אותם בחזרה
אולי בפעם הבאה!
THEND
אומר שלום אהבה!