בגיל עשרים עזבה את הבית
אבל חוזרת אליו כל סוף שבוע מחדש.
רוצה להיות גדולה
כמו כולם -
לעבוד ולחסוך לטיול הגדול.
אבל לאן תלך?
כמו בשיר של חווה אלברשטיין,
לונדון לא מחכה לה
בכל מקום תהיה לבד.
מחכה לרמז, לאיש, לארוע מפתיע
שינחה אותה.
שום דבר לא קורה
ואף אחד לא בא.
עוד יום עובר
והכל אותו הדבר,
לא יותר טוב
ולא יותר מעניין.
סתם עוד יום
סתם עוד שנה
סתם בזבוז של זמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.