העיר הזאת מאוד שטוחה,
אך בסופה, לא רואים אופק,
החיים,
ללא עליות ומורדות,
משעממים.
והם עודם מנפחים את בית החזה,
גאים,
מתרגמים אוויר מבוזבז,
לגלי קול,
אנשים טובים בסך הכל.
העיר הזאת מאוד שטוחה,
איך היא מצליחה להסתיר בני אדם?
החיים,
ללא עליות ומורדות,
משעממים.
מדברים אלי מהמרקע,
בשפה פשוטה,
חיתוך דיבור - ברור,
קצר,
חד כסכין,
אבל בלי ניקוד אני פשוט לא מבין,
העיר הזאת מאוד שטוחה,
אך בסופה, לא רואים אופק,
אך אל תסמכו עליי,
שאניף דגלי כניעה,
רק אסיים ואומר,
דבר שכבר צעקתי, לא פעם, בעבר,
המתגדרים בבקעת הריאליזם,
סופם, שישקעו בה עד צואר. |