בלילה, מתהפך והטעם מר, אני יודע מה לעשות אבל מפחד, חושש.
בבוקר הטעם שונה, חסר משמעות.
מה שחסר זה מה שאין, מה שאין אני רוצה ומה שאני רוצה אני לא
מנסה. שומע את להקת "המי" וחושב שאולי אני מאחורי עיניים
עצובות. מסתתר, בורח.
אף אחד לא אמר לי איך להפסיק ולצאת לאור, במיוחד כשהשמיכה מעל
הראש האור נראה כה שחור.
גם אני יכול לאהוב, אולי בדרך שלא אהבו לפני. אני רואה אותך
צומחת, שמחה ומאושרת ואיתי. ואני כל כך אוהב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.