תעשיית הפורנו הישראלית כמרקחה. לאחר הכיסוי העלוב שקיבל מפעל
ההליכה האחרון של ויקי כנפו, החלו לעלות ספקולציות בנוגע
לכניסתה העתידית לענף. בניסיון להבין את העניין המפוקפק
בביצועיה המיניים של הצועדת ממצפה רמון, יצאתי לסיור בדוכני
הקלטות בתחנה המרכזית בתל אביב.

למוכר הקלטות שוקי המכופף הייתה דיעה מוצקה בנושא: "תחשוב כמה
היא הולכת במכה! בחורה כזאת יכולה לעשות 2 סרטים רצוף ולא צריך
אפילו לשלם עליה נסיעות, זה יפחית את העלויות וכולם ירוויחו,
כולל הצרכנים."

"אני לא יודע אם היא מושכת או דוחה אותי," העיר עובר אורח
שנקלע לשיחה, "אבל אם יביאו 20 כושים שיגמרו לה על הפנים אני
אקנה את הסרט." "כן," הוסיפה חברתו, "אבל שיהיו להם זיינים
ענקיים." "הם כושים, מתוקה, איזה זין יכול להיות להם?" העיר.
הוא נראה כמו אחד שמרבה להעיר והוא התחיל לעצבן אותי. החלטתי
ללכת משם. "זה יהיה בעיתון?" הוא צעק. העמדתי פנים שאינני שומע
והמשכתי ללכת.

המוכרים בחנויות המיוזעות המשיכו להטריד עוברי אורח בהתרגשות,
ואני קוננתי על מצבו החברתי של העם הזה. לאן הגענו, שאלתי את
עצמי בייאוש, באיזה מצב אנחנו צריכים להיות כדי שנפנטז על
מישהי רק בגלל שהיא הולכת הרבה ובגלל שהאוצר תוקע אותה וגם
אנחנו רוצים? האם המחסור בכוסיות שמוכנות לתת לכושים להשפריץ
להן על הפנים מול מצלמה ביתית חמור עד כדי כך שאנו נאלצים
להסתמך על אם חד הורית בת 43? האם אנו כמהים כל כך לסקס חם עד
שלא אכפת לנו אם הוא מקומט, מחליק ומסריח מזיעה, שרוף וקמול
מחשיפה עיקשת לשמש?

כשהגעתי הביתה תפסתי את השותף שלי עושה ביד מול המוסף לחג. "גם
אתה?" שאלתי בכבדות. הוא משך כתפיו במבוכה, הרים את מכנסיו,
קיפל את תמונתה של ויקי והלך להתבודד בחדרו. מה יש בה, באשה
הזו, בפניה חרוטות הקמטים והסבל, שאלתי שוב את עצמי. האם זהו
המבט המיוסר, המעלה קונוטציות של חדירה אנאלית? האם אלה
העיניים המזוגגות וההבעה המיובשת, המבטיחים את כניעותה? האם
זהו גורלה החתום המעורר רגשות אשם שהופכות לתוקפנות מינית
גרוטסקית?

בלילה קיבלתי טלפון משוקי המכופף. הוא אמר שהכתבה שלי מאוד
מעניינת אותו ושאל אם יש לי את הטלפון של ויקי. "מי יודע,"
אמר, "אולי אני אוכל לסדר לך כתבת המשך, כולם יצאו מורווחים -
במיוחד הצרכנים." אמרתי לו שלי אישית אין את המספר שלה, ושאני
לא בטוח שהעורך שלי יסכים לתת לו אותו. "כדאי שאף אחד לא יעשה
שטויות," גירגר, "ותגיד לכונפה הזאת שלא תתעכב יותר מדי. היא
גם ככה כבר מעל 40, וגם לתעשייה שלנו יש סטנדרטים." העברתי את
המסר הלאה. ויקי אמרה שהיא תחשוב על זה.