הדבר הראשון שהוא הרגיש כשהוא התעורר היה כאב חד ברגליו ובצידי
ראשו.
הוא נגע קלות ברקתו השמאלית וידו נתקלה בנוזל אדום, סמיך על
גבי בליטה.
מבט מהיר על ידו גרם לו להבין שמדובר בדמו שלו שניגר מהמכה.
למזלו שום עצם לא נשברה .
הוא ניסה לעמוד על רגליו ונתקל מייד בסחרחורת איומה שכמעט
והפילה אותו חזרה על הרצפה.

לאחר דקה או שתיים הוא הצליח לייצב את עצמו מספיק כדי לבחון את
סביבתו.
הוא עמד לאורך שביל צר בצלעו של ההר הסלעי,צלע שהיתה כמעט חלקה
לחלוטין ונראה היה שהיא נוגעת בכיפת השמיים.
מבט מהיר מעבר למשעול הפגיש אותו עם תהום שחורה ועמוקה שנראה
היה שאין לה סוף.

רוח חזקה פגעה בו ולרגע אחד היה נדמה לו שהוא מתרומם מהמשעול
אל כיוון התהום והנפילה הבלתי נמנעת עד שכוח המשיכה שב ואחז בו
והוא נפל על ברכיו בייאוש תהומי.

הוא החל לעכל את מצבו הקשה ועם הייאוש הגיעה ההחלטה.
הוא צעד מספר צעדים לאחור וכשגבו נשען אל צלע ההר הוא רץ
בטירוף חושים וצלל אל תוך החשיכה הממתינה.

העלטה עפפה אותו מכל כיוון והוא החל לחוש את גופו צובר עוד
ועוד תאוצה.
הרוח בפניו התחזקה יותר ויותר עד שהוא נאלץ לעצום את עיניו
ולהיאבק בבחילה שעלתה בקרבו.

הוא התעורר שטוף-זיעה במיטה ולרגע לא ידע היכן הוא נמצא.
אור השמש בקע מבעד לחלון וסינוור אותו.
הוא הפנה את מבטו הצידה ונתקל במסגרת שבורה מונחת על השידה
בתוך הסגרת, מתחת לזגוגיות המנופצות היתה תמונה שלו כשהוא
מחייך מאוזן לאוזן ומחבק בחורה,צעירה עם שיער שחור ארוך.
בחורה שעד אתמול הוא נהג לקרוא לה אשתו,עד אתמול מעלה ההר חיכה
והשמיים היו הגבול.

המסגרת החלה להירטב לאיטה מטפטוף של נוזל מר...