על מרפסת ישנה ,
ילדה אחת  קטנה.
בובה של משחקים,
וכולם שם צוחקים.

הילדה יושבת סתם,
לא מבינה את העולם.
בתוך בניין קלפים,
ומסביבה כל הקופים.

והם צוחקים , הם צוחקים.
בה משחקים בה משחקים.
והיא בוה של מישחקים,
ומסביבה כל הקופים.

זולגת לה דימעה,
לילדה הכי שקטה.
והיא צורחת צרחה,
מכאב לא אנחה.

הקופים שם חוגגים,
הם כבר לא בתולים.
והיא כבר לא בתולה,
הם הפכו אותה לזונה.

והם צוחקים הם  צוחקים ,
בה משחקים בה משחקים,
והיא בובה של משחקים,
ומסביבה כל הקופים.

על מרפסת ישנה, ילדה אחת קטנה....