הולכת אתך ואחריך,
הולכת וידיי על זרועותיך
למקום שבלעדיך אינני מבקרת,
אל המקום שבו האהבה שוכנת.
יודעת פשר לבבך
ואיכות אהבתך,
ובידיעה שכזאת מתוך ראשי
הפכת לניצוץ בחיי לבי.
פעם בכה לבי ללא הפסקה,
עד אותה הפגישה.
מאז מרגישה שלווה והנאה
כשאני עמך עירומה.
עולמך ועולמי נפגשים,
לא רק מתחת לשמיכה
ואפילו לא רק בלילה,
כי אתך אין עונות שנה
ולא הפסקה -
אתך יודעת להיות שמחה,
להתעורר בלב נפעם לקראת עוד יום של אהבה,
לנום בצוהרי היום ולחוש את הנפש בהתעלותה,
לזכור איך אנחנו משתעשעים כילדים
כשמתעלסים,
ולהבין שבכל זאת אנו בוגרים,
לדעת שהחיים הפכו לאחרים
ונרקמים חוקים חדשים
ללא וויתורים,
שאנו עדיין מחפשים ליטופים
ובינתיים משנים גוונים
בחוקי האהבה
ביני לבינך.
20/12/02 |
