עכשיו כשאנחנו נחים מנוחת צהריים
בינות לסדינים הקרירים
המריחים כביסה,
כשכפות רגלייך מתפנקות
בחיקי.
והצללים מתפנקים בין כפות רגלייך,
וחמוקייך בין הצללים,
עכשיו, כשסימני רגליהן של עזים
בידואיות הם רק קווי שבילים בגבעות הצהובות
של מדבר יהודה
והגבעות הצהובות הן חמוקיו
של ההר הגדול,
וההר הגדול הוא קו של שרטת
בכף רגלה
של עז בידואית.
עכשיו כשאנחנו נחים בינות לסדינים הקרירים
את אומרת לי, שיש
דברים,
שאני צריך לעשות
אחרת.
עכשיו אני מקשיב.
עכשיו אני גם מודה.
תודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.