וכאשר התאחרתי זמן רב; לא יום,
בארץ זרה רקמתי לי חלום,
כאשר לעיניי מרחף מתק דמותך
ואהבתי אליך לוהטת מיום ליום.
כעת, אומר לך ללא בושה
עד כמה הייתה חסרה לי אהבתך,
כמה נחוץ לי חום גופך,
כמה זקוקה לרגישות רוחך
המייחדת את אישיותך,
ואשר בזכותה אני שבויה של אהבתך.
רואה אותך מקשט את שיערי בפרחים,
אתה מראה לי את העצים,
את הציורים,
את הצבעים,
את העננים, השמים,
את הציפורים במעופן
ואת כוכב השחר.
אז בוא ונחייה את היופי,
ונחרוג אל מעבר לדברים הקטנים,
בוא נזרום כמו זרימת הנהר
וננוע אתו מן ההתחלה עד הסוף,
בוא ניטמע בסחיפתו
ונתלכד במערבולת האהבה,
נשקע בתשוקה
ללא הגבלה ובלי מילה,
בלי עצב ומצוקה.
בוא נהייה שבויים לאהבה
כי אנו הכלואים בה
כבר מהתחלה.
אז מה
אם ארך זמן ההמתנה?!
החלום שרקמתי הוא אתך
ולא בארץ זרה...
כמה רוצה לצחוק אתך
במיטה שלי ושלך.
18/04/03 |
