מונה גולד / החיים כמו ים |
עם חולות לבנים ונקיים,
מסתכלת רחוק, הכי רחוק שאוכל;אל האין-סוף.
רואה עצי דקל,
כמה שחפים,
עננים לבנים כשלג...
הרוח נעימה וקלילה
ואני הולכת יחפה
פונה לכיוון הים,
רואה שם עוד אנשים
ומה הם עושים?
הים כה גדול, מלא מים וחיים...
שם לא צריך לשדוד אחד מהשני,
יש מספיק לכולם,
הים הוא נדיב - רק להביא כד
וכל אחד, על-פי רצונותיו
יאסוף ויקח.
ככה אני עומדת
ברוח החובקת,
מהורהרת
וחושבת
שמיום הולדתנו
קיבלנו את זכותינו
לקבל מה שצריכים
כדי להיות מאושרים
באידיליה של החיים.
18/01/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|