מונה גולד / החורף הזה |
שקולי איבד את צלילו הגאה,
צחוקי נגנז בי ובתוכי,
ורק מפזרת חיוכים מזויפים
כאילו השמיים השחורים
עליי נופלים?
החורף הזה חדר לעורקי לבי
שלעיתים מפרפר בקרבי
כציפור פצועת כנף.
זכרונות העבר
נשלפים-
קרעים, קרעים
וההווה מלא טלאים
או כתמים שאי-אפשר להסיר,
מחשבות חולפות במהירת הקטר
אל תחנות הלב הריקות מאדם
ועל קירותיהן חקוקה בדידות.
שומעת דבר מה בתוכי
כמשב רוח חרישי,
ועדיין אין בי האומץ
להמשכים קשים;
רק אורחת שגרתית אני
שבאה לביקורים קצרים
או שמא בטעות, פה, אנוכי?
02/02/04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|