החיים שלנו היו תמיד גבעה
חיינו העצובים מתשלבים עם הדממה
עוברת לה גברת ועוד ילדה בוכה
צועקים פתאום שוב: "היי מניאק בא"
יושב לי פה כותב ומבין את החיים
החברים משוגעים מעשנים לי פה סמים
שומע שאתמול נדקר פה עוד אחד
החבר'ה טוענים שהוא הוא לא היה לבד

פזמון:
למה אני פה, למה אני איתם
למה לא מנסה שוב להיות פה בנאדם
כואב לי פה בלב, אחים בנשמה
אבל למה השטויות (כן) למה מלחמה
יושב לי שוב בחדר מבין את שקרה
חושב על האורות ועל כל מה שהיה
עכשיו אני יודע החיים שלי פה איתם
עכשיו אני רואה שאחים זה לא רק בדם

באה משטרה ופתאום הכל שקט
לוקחים אותי לתחנה הכיסא שוב חורק
יושב לי שם לבד מסתכל על התקרה
יודע שבצד עומדים החבר'ה בשורה
נכנס פתאום חוקר מזיין לי שוב ת'שכל
מנסה להסביר לו שאני הייתי בסדר
דופק לי שוב סטירה מנסה לא להגיב
רציתי לתלות אותו לשבור לו ת'פנים

פזמון

אחרי 3 שעות שחררו אותי הביתה
ההורים עם דמעות והפנים שלי למטה
לא מבין מה עשיתי למה אני אשם
רק יודע שמחר יבוא סיפור אחר