|
ישבתי בחדר בהיתי בתקרה
חיכיתי שתבוא הישועה
חלמתי להיות יפה לשים את כתר המלוכה
ובין ורידיי נוזל הסם טיפות תקווה מטפטפות לדם
ובין עיניי המתגלגלות רואה את בן המלך שאחבוק
הוא נסיך הקטן בהזיה גדולה על ארמון ומלך שעליי נלחם
למה שמלתי קרועה ולא ביהלומים עטופה
הארמון כל כך יפה מביט מרחוק אני זרוקה על הרצפה
ומי יעיר אותי ייקח את מעט החלום שנותר לי
רציתי כסף להסניף לא כימיקל שיטייל בגופי
כרכרות המלוכה דורסות אותי שטיח אהיה להם
לעולם לא אהיה לא אהיה אחת מהם
אני תמיד שמחה לעולם איני בוכה
אני ילדה גדולה הבטחתי לא אחטא
אז למה בין הסורגים אני עכשיו רואה
את הארמון שלי עם מלכה חדשה
למה מלכי שלי לא שחרר אותי
רק רצה לקחת את חלומי
מכר אותו למלכה אחרת בשקל תשעים
אותי השאיר שאריות לכלבים |
|
|
למה? כל פעם
שמישהו רוצה
לשאול שאלה הוא
שואל אם אפשר
לשאול שאלה?,
זה לא ביזבוז של
שאלה?,
ביזבוז
וגסות רוח!,
כי אתה שואל
משהו תוך
כדיי התעלמות
מוחלטת מהנשאל,
כאילו שמישהו
שואל אותו אם
אפשר לשאול אותו
שאלה.
חוצפה!
שאול מהמוסד,
שואל דברים
ושאלות ללא מטרה
או הגיון! ממש
כמו במלחמת
השנאוצרים
הגדולה של מזרח
קוייבק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.