בתוך ממלכת הפיות הקסומות גרו גם הנונפאשנים.
ללא מנהיג או מכנה משותף הם חיו בקרבן,
טרודים ופשוטים, לא מושכים כלל עניין.
ללא נתונים הם בנו מקדשים,
על ראשם ,על גופם, על קירות הבתים.
הפיות הטובות מצאו להן זמן,
בין הפן לשיוף הן תרמו את כספן.
באגודות שהקימו היו חברים
מאות ואולי אלפים נונפאשנים.
היו שניסו לעצור התופעה, בטענה,
שלכל נונפאשן ונונפאשנית זכות לשמור על ההופעה.
"אני מטבעי מיוחד!" קראה הסיסמא,
וניסתה (ללא הצלחה)לעורר אהדה.
הנונפאשנים למרות הפגם המולד,
התעקשו לשנות את מראם המיוחד.
הנונפאשניות סגדו לפיה הכתומה,
הנונפאשנים סדרו שערם לפי טעמה.
בממלכת הפיות נוצר מצב מוזר,
כעת היו: פיות, נונפאשנים ונונפאשנים לשעבר.
מהיום, הכריזו הכרוזים,
שמם של הבוגדים יהיה פשוט: פאשנים.
בעיני הפיות זה היה כבר מוגזם,
הפאשנים המזויפים האלו מאיימים על מעמדן!
אמנם הן רצו לעזור למוגבלי האופנה המסכנים,
אך הן התכוונו שהנונפאשנים עדין ישארו שונים.
איך זה יתכן שלא נהיה היחידות שיפות ואופנתיות?
FOR GOD SAKE,אנחנו הפיות!
וכך בצעד מחושב, ללא הודעה מוקדמת,
הן החלו להתלבש ולהסתפר אחרת.
הפיה הכתומה צבעה שערה
לכחול -סגלגל, שנחשב לפני כן לפשוט צבע נורא.
וכל הפאשנים שלפני זה צבעו לכתום,
נחשבו כעת לבעלי טעם איום.
ושוב הם הרגישו ממש מושפלים,
וחזרו להיות נונפאשנים חוצנים.