שלישי 17.40 06.05.03 יום הזיכרון

חור בלב. הכל אפס שחור.
בדיוק כמו התמונה ההיא.
את נמצאת במקום מבודד, חשוך.
אין כלום מסביב, וגם אם יש לא רואה.
את מאבדת את הצפון. תלושה מכל אחיזה.
יש רק אור שקוף, תכלת לבן, שם באופק.
אבל הוא לא מהבהב אלייך.
ואת באפלה. הלכת לאיבוד.

איש אינו בנמצא. את בודדה.
רק עוד אחת או שתיים על ידך.
אתן שלוש.
השילוש הקדוש.
את אינך מכירה אותן.
אבל הן איתך.
הנה אחת מראה לשמים.
הנה הרקיע השחור נקרע,
ונגלים כוכב או שניים.
הנה מצאתן את הצפון.
איבדת את הצפון?
הנה חזרת ומצאת אותו.
נגלו לפנייך כוכב הצפון והדובה הגדולה.
מקבץ כוכבים מנצנץ.
וכבר יש אחיזה.

האור השקוף המשיך להבהב,
והוא היה במערב.
גם בפעם הקודמת בלבלת את מצפן הרוחות.
האור שלך נמצא במערב, גבירתי.
במקום שקיעת השמש, שם הוא נמצא.

אבל את, עינייך מופנות לעבר הצפון.
לכן לא חשבת כי האור בקצה המערב,
לך נועד הוא.
גבירתי, כדאי לך לשנות כיוון.
אבל אדוני, הייתי צריכה למצוא את הצפון
כדי שאדע לאן לפנות.
ובכן, האור לך נועד הוא. שם בקצה מערב.
ואיך אגע אליו?
הוא יגיע אלייך.
אבל הוא היה כמו הסנה הבוער, לא זז.
רק הילת אורו הגיעה אלי.
איך הוא יגיע אלי?
הוא יכוון אותך. ואת תתכווני.
הו, אדוני, מתי ארגיש בהתכוונות?
תמשיכי ללכת אחרי לבך.
אבל אדוני, הבדידות והריקנות הורגים אותי.
לא גבירתי, הם לא יהרגו אותך. מתוך זה יעלה דבר טוב ומועיל.
את תמצאי את עצמך מגובשת כשתגיעי אל האור.
את תגיעי לתמצית הווייתך.
אדוני, אני מרגישה לא ממומשת, יש בי פוטנציאל והוא לא בא לידי
ביטוי.
הוא יבוא גבירתי, לאט ובסבלנות.
אצלך הכל מתבשל על אש קטנה, אש התמיד.
ובישול איטי תמיד טעים יותר.
ראית את אש התמיד, והיא שלך. והיא את.

עזרי עוז, תיהני מהלבד, כי לא יהיה לך תמיד מנוחה כזו.
תיהני מהשקט, כי כרגע אין לך כל רצון להיות מוקפת באנשים.
לכי, נוחי לך. אני משרה עלייך כרגע את שכינתי,
את רוצה לישון.
אני אדאג לביתך שתהנה עם חברותיה, ואצל הסבא וסבתא שלה.
הסירי דאגה מלבך, גבירתי.
תיהני מהשקט.

עוד מעט זיקוקין, תראי אותם.
תיהני גבירתי, אני שומר עלייך. דואג ומגן.
לא אשאירך ולא אפקירך.
מגן ומחסה אני לך.
חזקי רוחך.

אוהבים אותך.
את כלי לרוח השכינה.
את כמו החליל שהרוח נושב בו.
תני לזרמים לזרום בתוכך.
תיהני ממגעם, והינשאי על גבי הגלים.
זכרי גבירתי, זכרי את אור התמיד.
הוא יהווה לך את אור הצפון.
הוא יהיה לך לאות ולסימן
אות וסימן לבריתנו.

רק הם בלבד נותרו לי,
רק בהם בלבד לא יגע המות
בסכינו החד.
בחשכת הליל באפלת היום
ילווני חרש ילווני דום
ברית אחים היא לנו
קשר לא נפרד
רק אשר אבד לי,
קנייני לעד.
רחל המשוררת

גם לך יש ברית איתי גברתי.
אות וסימן הוא לך. את לא לבד.
זה הסנה שלך, הבוער ואינו עוכל.
ראית את אישך.
תרתי משמע.