|
מתוק מתוק ועמוק
היא חודרת.
לתוך לבבות עצובים במבט.
ושווה את כולם בשניה מיותרת
של לב מיותם שנשאר אז לבד.
משמיים נחתה היא
באדמה היבשה והצחיחה של כולנו
והפריחה ברגע כאן את השממה
וכשהבטנו בעיניה ידענו
אין זהו סוף זוהי רק התחלה.
עד היום מביטה היא מלמעלה
ושומרת על לבבות בודדים.
של אותם אנשים יחידים במינם
שלנצח יהיו עצובים. |
|
|
אתם מכירים את
זה שלפעמים,
בשעות הקטנות של
הלילה, אתם
בוהים באוויר
(או בדף האחורי)
ופתאום יוצאת
לכם איזה מחשבה
ממש מקורית כזאת
שעוד לא היתה אף
פעם בסלוגן
ומגיע לה פרס
פוליצר לפחות?
אתם מכירים את
זה שאח"כ אתם
לוחצים בהתרגשות
"שלח לחמך",
מחכים שעה,
מחכים שעתיים,
מחכים שנתיים
והסלוגן לא
פורסם?
איזה דיכאון זה,
אה?
פרציפלוכה מחפשת
משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.