|
הבזק אור יחיד במינו
פסיפס חלק מביט מולו
והויטראז' כה מרוכז.
מגע הדת מעל חלון.
צלצול חריש של פעמון
ושוב מרבד הכוכבים
הפנסים מהבהבים.
והנזיר שוב לי לוחש
תפילה בסתר לא חושש.
ריח קטורת באפי
מזמור קדוש של תהילים.
והצלילים כה אפלים.
אולי תיתן לי עוד סימן
מעל ירח ועשן
אך הסימן ביתי הוא כאן. |
|
|
אף אחד לא אמר
שכשעצוב צריך
לבכות, לעיתים
עצב הוא הצעד
הגדול ביותר
שאדם יכול
לעשות, גם אם
זאת רק תקופה
קצרה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.