כתבתי לך מכתב ולא ענית לי, וכתבתי סיפור והוא נאבד.
מי את חושבת שאת בכלל? יצאתי למחנה קיץ ואת בטח לא יודעת, אבל
יצאתי אליו כי את לא יצאת. אנחנו חברים ואנחנו ביחד ואני באמת
אוהב אותך או תלוי בך, מה זה חשוב?

אז מגיע אוטובוס צהוב, ועולה עליו, דחפתי את התיקים למטען
וזהו. נוסעים. את נשארת פה. בטח עוד שעה את תיסעי אליו ותהיי
איתו 3 ימים ואני, נראה לך שאני לא יודע?!
את באמת חושבת שאני טיפש כמוך? את טועה. אני הרבה יותר טיפש
ממך, אבל עכשיו אני אהייה איתה שלושה ימים ונהייה ביחד ולא
נחשוב עלייך וגם את לא תחשבי עליי ואולי כן, כשתהיי איתו
במיטה.
ממשיך לנסוע, דרומה לכיוון אשקלון. הגלגלים עושים רעש על הכביש
החדש ומרגע לרגע מרגיש חופשי יותר. מתקרב אליה, יושבים ביחד.
את יודעת, היא הרבה יותר יפה ממך ובטח יותר חכמה וסקסית אבל
איתך זה סיפור אחר, תמיד היה כיף. צחוק אמיתי - את כל כך עלובה
ומגיע לילה.

יושבים ליד מדורה ומסתכלים לכוכבים, הראש על הבטן שלה ו-"מה
היית אומרת אם הייתי מנשק אותך?" "אתה לא תעשה את זה" ושקט,
רוח, מישהו מחרבן בשיחים ופתאום רואה אותך. אני שונא אותך באמת
אבל לא מתייחס ומתקרב והיא קמה: "לא". למה לא? כי יש לי חברה?!
אבל היא לא פה, אני בכלל לא חושב עליה. שקרן.
שקרן וטיפש ואת הולכת. עוד לילה לבד. מה זה כבר משנה, כי את
איתו עכשיו וביחד, ואני לבד, ואת כבר מנשקת אותו, ואני? מנשק
את הלילה שמסתכל עליי? וצוחק. אתה טיפש.