חיים את המחר - אוויר לנשימה.
חיים את המחר - לא חיים בכלל.
הגעתי מוכן ומזומן לכאן
רחוק אבל לא כל כך בכלל.
מישהו שהבריח אותי, לא רציתי.
מילים לא אומרות מאום,
וגם לא כוונות טובות.
מטרות משבשות.
רק צליל באוזן ולטיפה בלב,
מניעים להמשיך.
אפילו כשהכל נראה חשוך,
כשאין דבר מבחוץ ובפנים מעט,
הכל זז יותר לאט.
זמן שיעבור, היום הוא מחר,
אתמול והיום נחלת העבר.
כשיגיע היום,
כבר לא אטחון רעיונות יד שניה,
רק אביא עצמי למוצא האחרון.
כל הדרכים מובילות לרומא,
וכל הירקונים אל הים,
גם גל הנשימות מובילות למוצא האחרון.
חיוך טפשי ונדוש,
ורעיון חרוש יד שלישית,
או אפילו יותר.
כשיבואו...
כאשר וגם אם,
אשבות ואלך,
ואחיה את היום.
נדוש, אבל חלום.