אדי וואס / מנגנון הגנה |
מתמסרים הקירות בחשכת דירתי
בצלילים הקצובים הנושבים מאיתנו.
את קלה - על אף שתשבעי שלא,
ושקופה למחצה - לפחות בעיניי.
אני תאית לבנה שנצמדת אליך
גופי עוטף אט אט את גופך.
בקרוב את תהיי בתוכי
ואני אתקשה ואמות.
לעד לכודה בתוך כלא סידן,
זכר עמום לגוף שתאבת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|