|
מתמסרים הקירות בחשכת דירתי
בצלילים הקצובים הנושבים מאיתנו.
את קלה - על אף שתשבעי שלא,
ושקופה למחצה - לפחות בעיניי.
אני תאית לבנה שנצמדת אליך
גופי עוטף אט אט את גופך.
בקרוב את תהיי בתוכי
ואני אתקשה ואמות.
לעד לכודה בתוך כלא סידן,
זכר עמום לגוף שתאבת. |
|
|
שלום!
רציתי להתנצל על
מספר דברים. אני
יודעת שיש דברים
שהם פשוט איומים
ושפשוט אסור
לעשות, אבל אני
עשיתי אותם,
ואני מרגישה
מושפלת. אבל
למרות זאת, אני
יודעת שזה לא
טוב לעשות את
זה, אבל אני
חייבת, אני פשוט
מוכרחה!
אז אולי השלב
הראשון הוא
להודות:
שלום, אני
תרנגולת, ואני
מכורה ללכתוב
סלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.