[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ששת שצ
/
ריבקי

"אני נוסע לראות את ריבקי" אמר סולי. לרגע עמדתי נדהם, הרי
ריבקי מתה שם.
בטח הוא מתכוון לברקי אני אומר לעצמי, ואז אני פונה אליו "ברקי
גר באמריקה".
"אני נוסע לראות את ריבקי" הוא חוזר.
ריבקי נרצחה שם. אימא הייתה במריאנפול ומשם היא עלתה לארץ, היא
לא הצליחה לשכנע אותם גם לעלות. ברקי היה בן דוד שלה אבל היא
ממש גידלה אותו בארץ.
לימים ברקי עזב לאמריקה, אני הייתי אצלו והוא כבר בא בימים.
סולי ניצל מהאודים העשנים, אני בכלל לא הבנתי את הקשר שלו
לריבקי, אבל ריבקי מסתבר היתה עימו יחד בבור ממנו הוא ניצל.
אותו לילה הפליגו מחשבותיי לבית אימא, ברקי היה שם עם הכלב שלו
שלא נתן לי להיכנס. אבל ראיתי אותו משוחח עם אימא. אני חייב
להודיע לסולי שברקי כאן, שלא ייסע לאמריקה, אני אומר לעצמי.
ניסיתי להיכנס לבית אבל הכלב מנע ממני.
שוב הלכתי אל סולי, הוא היה על מזוודות, "סולי" אני אומר לו
"ברקי נמצא כאן אצל אימא שלי". שוב הוא אומר לי "אני נוסע
לריבקי". "אבל ריבקי מתה", אני אומר לו "הם רצחו אותה".
דממה. אני רואה את האיש קורס לפני. חושך.

לרגעים ניתקתי בכלל מהזמן והמקום, ראיתי את עצמי ואימא בחדר
במלון. אימא אמרה שהיא הולכת לעבודה, ואני אמרתי לה שצריך למהר
לאוטובוס שייקח אותנו לנמל, הכרטיסים היו אצל אימא, היה דוחק
נוראי. בדרך לאוטובוס איבדתי אותה אולם ירדתי והלכתי עם כולם
לכיוון השער, בשער נתתי פתק שהיה לי והשומר אמר לי להמתין
לאימא שתבוא עם הכרטיסים. לפתע כל ההמון שהיה באוטובוס החל
לשוב על עקבותיו במהירות. "מה קרה" אני זועק להם מבעד הסבך,
והם עונים לי "שכחנו סרטיפיקטים". "ואיפה אימא שלי?" אני
צועק.
והוא עונה לי "אימא נשארה שם".





הסיפור מבוסס על שברי אמת מעורבים בחלום בלהות.
ערב יום השואה תשס"ד







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בואי נגיד שאני
שלך.


3,4 ו-
"אני שלך!"


אחת והחבר שלה
פוצחים בדואט


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/5/04 19:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ששת שצ

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה