|
בין ארבעה קירות סגורים
ונר בוער ללא תוחלת
אני יושבת מול שולחן
ומקיזה נפשי אל תוך קסת של דיו.
ניחוחות דבר מאפה חומקים בלאט
אל תוך החדר.
שוב כותבת
קרעים
של מס שפתיים...
לאור של נר
אשר בוכה טיפות של חלב.
דפים נערמים על התמונות הישנות
אבל רובם עוברים לדור בינות
קליפות התפוזים.
מכותרת במילים שרציתי לצעוק,
עטופה בריח עוגה אשר נחרכת
אך עדיין מבקשת לצייר
שיר אחד
צבוע בגוונים של תכלת.
השיר מבוסס על שיריה ועל דמותה של איריס. |
|
|
אם הרופאים עוד
לא רואים אותך
בבוקר.
אם השמפו עוד לא
עולה לך ביוקר.
ואם אין פאה לך
ולא חבשת כובע.
ואם פאותיך לא
מסורקות
לגובה.....
זה סימן שאתה
שעיר... בין כל
קרחי העיר...
בין כל קרחי
העיר... סימן
שאתה שעיר.
המלאך במחווה
לדני רובס,
ולשאר קרחי
העולם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.