את זוכרת איך חדרתי אז לתוכך?
איך השמעת מין גניחה חנוקה של כאב והפתעה, של חדירה ראשונה.
את זוכרת את הגניחות שגרמתי לך להוציא? את הרעידות שרעדת
בגללי?
את זוכרת את המגע של הנוזלים של שנינו בין הרגליים שלך, איך
שחשבת שסקס זה בעצם לא כזה מלוכלך?
את עדין חושבת שאני מיוחד, אחרי שניסיתי לשכנע אותך שמה שאת
מרגישה זה לא אהבה, אחרי שהלכתי ולא גרמתי לך להרגיש מיוחדת.
את זוכרת כמה טיפשה הרגשת שנפלת בפח שלי?
הרי את ידעת תמיד שאני לא מציע לך כלום, אבל את בשלך-שאת מה
שרצית כבר קיבלת, אותי.
אז את מאושרת עכשו?
אפילו אותי אין לך יותר. בעצם מעולם לא היה.
ואת, עוד ילדה, יש לך עוד זמן להבין את הלכות העולם.
אבל לפחות להזדיין את יודעת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.