בבית קטן עשוי מבטון
קירות לבנים וסורגים בחלון
יושב אדם שרוי במחשבות
חלקן טובות חלקן עצובות

על איזה ציר סובב העולם
ולמה הוא עדיין קיים?
מי משמן את הציר ומי מתחזק
ומי זוכר את הברגים לחזק?

מיהו זה שמתחזק את החיים
ומי הוא האחד שמחדש את הצבעים?
את צבעי הקשת וצבעי האדמה
ומיהו אותו זה שבידיו העוצמה?..

מיהו אותו אחד המעיף ציפורים
ומיהו זה שמנפח עננים?
מישהו חייב לעשות את כל זה
אחרת העולם לא היה כזה יפה

ובמוחו של אותו אדם
המחשבות רצות
ועיניו של אותו איש
לא רוצות לראות

שיש גם את האחד שמלכלך את העולם
בצבעים של אופל, ובצבעי הדם
ויש את זה שמפיץ מחלות
ויש גם את ההוא שמארגן מלחמות...

ואותו אדם תוהה מדוע,
אין בעיות תקציב למעלה ברקיע
כי אולי אם היה חסר שם למעלה קצת מזומנים
אז אולי את אותם המזיקים היו מפטרים?
והעולם היה נרגע
ומחדש הכל היה נצבע
בצבעים של רוגע ושלווה, מתוקים כדבש
למה אי אפשר פשוט לפרק, ולבנות את העולם מחדש?..