איך לפתוח?
אפתח. התחלה של חורף, רציתי עוד קצת ממראה הסתיו. תחילה כתבתי
ציטוט ואז באו הרהורים על תחילתו של סיפור בניסיון להפוך את
הדמות למעניינת, האם דמות זו היא שלי? האם נואשתי?
"את, את יותר מדי נורמאלית". לא זוכרת מה שמעתי אחרי, זה הכה
בי, כאב שקט. כל כך שקט שעוצמת השקט עצמה הדהדה באזני ודממה
בכל נפשי, כאב כזה לא מופתע, בגלל זה השקט  האיום
הם לא מכירים אותי , ניסיתי לנסח את זה מיד, לא הצלחתי באופן
מיידי כאילו נשכחו מילים אלו בלבד.
הם, שעוררו את האישה והילדה כאחד, האישה שרציתי כל כך לאהוב
והילדה שרציתי כל כך לשנוא. הם לא אחד, יש את זה שנישק בעבר
שעליו נשזרו תקוות כאלו ואחרות ויש אותו שאף פעם לא אמר באופן
שהיה מובן לי, זה הוא עם העניים והעצבות, שנשקפת כאילו משקיפה
על נפשי, כמה רציתי שידע, כמה שהוא לא רצה.
אחרי מסע, יודעת את קיומם של מעגלים ותוהה האם יש בכוחנו, בני
האנוש, לסגור בעצמנו, אני ספקה לגבי כוחי שלי לסגור. פחות לגבי
שלי לפתוח.