יוסף ברנשטין / נאד נפוח מנוקב |
את סגור ליבי פתחתי
רגשות מהולים בדיו שפכתי
על נייר מתכלת השמיים
מנוקד בכוכבי פז.
מרירות וכעס גאו
גדשו הסאה
גלשו לפתחון פה
לבטא תחושות שהוחנקו.
ממלאים את הרחובות
באנחות רווחה
זורמים אל ים הקינה
ושם מנוחתם מוצאים.
חיוכך האיר אופקי לפתע
בשפע אור זוהר
הרגשתי
כנאד נפוח מנוקב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|