חושבת עליו ללא הרף.
אותו אחד שלא הפסקתי לאהוב...
אהבה שלא התממשה,
תשוקת חיי, האחת והיחידה.
עם כל הלב אהבתי
אך אהבה בחזרה לא קיבלתי.
העדפת ללכת עם אחרת
והשארת אותי כואבת.
עכשיו נותר לחבוש את הפצעים
ולהיות טיפה יותר אמיצים.
עדיין מתגעגעת ולרגע לא מפסיקה לחשוב
מה היה קורה אילו היית נשאר
אילו היית מקשיב ללב ולא לגורמים חיצוניים
אולי לטיפת אושר היינו זוכים?
אך הכל נגמר בכאב.
אתה שם, ואני פה.
האם עליי אתה עוד חושב?








מוקדש לתשוקת חיי שלא זכתה להתממש